פסק-דין בתיק ת"א 29868-07-11

טענות התובעים

התובעים, מכח היותם יורשיו המנוח יצחק סלומון ז"ל, הינם הבעלים של שתי דירות בקומה א' בצידו הדרומי של בניין, הנמצא בבעלות משותפת (מושע) ברח' רבוצקי 60 ברעננה (להלן - הבניין).

הבניין נמצא בשטח מרחב התכנון של הנתבעת 1 (להלן - הועדה המקומית). הנתבעים 2-3 הם בעלי דירה בקומת קרקע בצידו הדרום מערבי של הבניין. הנתבעת 4 הינה אימו של הנתבע 2 ובעלת דירה בקומת הקרקע בצידו הדרום מזרחי של הבניין. הנתבעת 5 היא אימה של הנתבעת 4 וסבתו של הנתבע 2, והיא בעלת שתי דירות בקומת הקרקע בצידו הצפוני של הבניין.

התובעים טוענים, כי הנתבעים 2-3 פיצלו את דירתם ללא היתר ובניגוד להוראות החוק. בכך גרמו לעיוות האיזון בצריכת השירותים המשותפים בבניין וברכוש המשותף. במעשיהם אלו, גרמו הנתבעים 2-3 ליצירת נזקים כלכליים ומבניים, המהווים הפרעה של ממש ועוולה של מטרד ליחיד. כמו כן, הנתבעים 2-3 הרחיבו את דירתם, על חשבון השטח המשותף, באופן שהביא להעדר נגישות מוחלטת לאותו השטח. הנתבעים 2-3 שינוי את מיקומו של הגגון, שהיה מותקן בכניסה לבניין; התקינו בשטח המשותף מאוורר, הפולט ריחות ביוב; התקינו את דוד החשמל בביתם באופן רשלני ולא בטיחותי; פירקו מרצפות משביל הגישה לבניין; בנו קיר נוסף לצורך הרחבת דירתם שלא כדין. קיר זה הינו בעל גימור כושל ולא אסטטי, והדבר פוגע בחזות הבניין.

הנתבעים 2-3 פנו באמצעות הנתבעת 4 במרמה, תוך הצגת מצג שווא ובחוסר ניקיון כפיים אל הועדה המקומית בבקשה למתן היתר בניה. הם עשו זאת בניגוד להוראות החוק. הבקשה הוגשה תוך מתן הודעה כוזבת ותוך זיוף חתימתם של יתר בעלי הזכויות בבניין, כל זאת מבלי שתהא בידם ההסכמה הנדרשת.

התובעים טוענים עוד, כי הנתבעות 4-5 השתלטו על חלק ניכר מהחצר המשותפת בבניין וניכסו אותה, שלא כדין, לעצמן ולצרכיהן בלבד. התובעים טוענים כי הנתבעות 4-5 גידרו את השטח עליו השתלטו, חסמו את הגישה אליו והחלו בפעולות בניה להרחבת דירתן והקמת מחסנים בשטח המשותף. כל זאת ללא קבלת הסכמת התובעים ויתר בעלי הזכויות בבניין.

ביחס לועדה המקומית טוענים התובעים, כי זו התרשלה בתפקידה שעה שהפרה את חובתה החקוקה כלפי התובעים, בעת שהותיאה לנתבעים 2-3  היתר בניה שלא כדין (להלן - היתר הבניה). היתר הבניה הוצא בניגוד לתכנית המתאר ומבלי שהועדה המקומית בדקה קיום הסכמה של שאר בעלי הזכויות בבניין. כמו כן, במסגרת היתר הבנייה אישרה הועדה המקומית לבצע תשתית לפיצול דירת הנתבעים 2-3 לשתיים. בכך איפשרה הועדה המקומית, ביודעין, חריגה מתקנות התכנון והבנייה.

התובעים טוענים עוד, כי הועדה המקומית פעלה בניגוד לאמור בתקנות התכנון והבניה המחייבות המצאת העתק הבקשה לבעלי הזכויות בטרם מתן ההיתר. במעשיה גרמה הועדה המקומית לתובעים לנזקים, הפסדים, כאב, סבל, אי נוחות ועגמת נפש.

התובעים עותרים לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך כולל של 814,785.66 ש"ח, כמפורט בסעיף 139 לכתב התביעה:

·        55,000 ש"ח בגין ירידת ערך הדירות של התובעים;

·        100,750 ש"ח בגין שווי זכויות הבנייה של התובעים;

·        57,375 ש"ח בגין תשלום דמי שימוש ראויים בעד השימוש שלא כדין בשטח המשותף לאורך כל התקופה בה נבצר מהתובעים לעשות שימוש במקרקעין המשותפים. התביעה הינה בגין תקופה בת 45 חודשים;

·        150,000 ש"ח בגין עילת מטרד ליחיד עקב פיצול דירת הנתבעים 2-3 שלא כדין;

·        45,000 ש"ח בגין ירידת ערך הדירות של התובעים עקב פיצול דירת הנתבעים 2-3;

·        11,011 ש"ח בגין שומת ארנונה ביתר;

·        120,000 ש"ח בגין עגמת נפש;

·        14,671 ש"ח בגין "הוצאות" (סעיף 139.8 לכתב התביעה);

·        260,978.66 ש"ח בגין הפרשי הצמדה וריבית.

עוד עותרים התובעים למתן צווים כדלקמן: